סקר כלשהו

למה סקר הוא לא תוצאה מדויקת

סקר שואל מדגם של כמה מאות או אלפי אנשים, ולא את כל הבוחרים, ולכן התוצאה שלו היא הערכה בלבד: מפלגה שקיבלה בסקר 10 מנדטים עשויה לקבל בפועל בין 8 ל־12 מנדטים. ככל שהמדגם קטן יותר, אי־הוודאות גדולה יותר.

בבחירות לכנסת, הבדלים קטנים באחוזים יכולים לשנות הרבה במנדטים. מפלגה שנופלת מתחת לאחוז החסימה מאבדת את כל הקולות שלה, וזה משנה את חלוקת המנדטים לכל שאר המפלגות.

למרות זאת, הסקרים מציגים לכל מפלגה מספר מנדטים יחיד ולא טווח של מנדטים. הם גם לא מציינים מה הסיכוי של מפלגה שנמצאת סביב אחוז החסימה לעבור אותו. הסוקרים אמנם נוהגים לציין את טעות הדגימה בכל סקר שלהם, אבל קשה לגזור ממנה את טווח המנדטים האפשרי של כל מפלגה.

הסימולציה נועדה לענות על השאלות האלה ולהמחיש את אי־הוודאות שיש בכל סקר.

מה הסימולציה עושה

1. מגרילים תוצאת בחירות אפשרית שקרובה לתוצאת הסקר. גודל המדגם קובע כמה רחוק ממנה ההגרלה יכולה להגיע.
2. מחלקים את 120 המנדטים לפי השיטה של הבחירות האמיתיות: אחוז החסימה (3.25%), שיטת באדר־עופר והסכמי העודפים.
3. חוזרים על זה 100,000 פעמים, וסופרים כמה פעמים כל מפלגה קיבלה כל מספר מנדטים.

מה הסימולציה לא לוקחת בחשבון

הסימולציה מודדת רק את אי־הוודאות שנובעת מכך שהסקר נערך על מדגם. היא לא מתחשבת בהטיות של מכון הסקרים, במצביעים מתלבטים, בשיעור ההצבעה או בשינויים בדעת הקהל עד יום הבחירות. לכן אי־הוודאות האמיתית גדולה יותר ממה שמוצג כאן.